פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' צעדי ואח'

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונה מיום 22.08.12.

התאונה התרחשה בתוך מתחם הפאואר סנטר באשקלון, שעה שרכב התובעת יצא מחניה הניצבת למבנה בנסיעה לאחור, ואילו הנתבע 1 (להלן: הנתבע) נסע במשאיתו בכביש גישה המצוי מאחורי החניון. בתאונה ניזוק רכב התובעת בחלקו הימני אחורי והמשאית ניזוקה בחלקה הקדמי השמאלי.

בדיון לפני העיד מטעם התובעת מר אליהו כחלון (להלן: נהג התובעת) ומטעם הנתבעים – הנתבע, נהג המשאית.

לבית המשפט הוגשו הודעת נהג התובעת (ת/1), תמונות הנזק שנגרם לרכב התובעת (ת/2) וכן הודעת הנתבע (נ/1).

נהג התובעת העיד כי יצא מן החניה בנסיעה לאחור, לכיוון הכביש, הבחין במשאית שנסעה במהירות גבוהה – "הרבה יותר גבוהה ממה שצריך לנסוע באזור" – וכי המשאית סטתה לכיוון שלו ונכנסה בו. עוד העיד נהג התובעת כי לאחר התאונה, ירד הנתבע מן המשאית וצעק: "זו תאונה שניה שלי השבוע, הבוס שלי יפטר אותי, הסתכלתי על משהו אחר ולא שמתי לב" (עמ' 3, ש' 2-3 לפרוטוקול הדיון).

נהג התובעת השיב בחקירתו כי הגם שנרשם בטופס הודעתו (ת/1) כי יצא מחנייה והתיישר, הרי שבפועל הוא רק החל את הנסיעה לאחור "לא התיישרתי בנסיעה" (עמ' 3, ש' 11 לפרוטוקול הדיון). כן השיב הוא כי בניגוד לרשום בטופס הודעתו, נהג המשאית לא פנה שמאלה אלא סטה שמאלה.

הנתבע העיד כי נסע ישר בכביש הגישה בתוך המתחם, וכי רכב התובעת יצא מהחניה ודפק אותו בצד שמאל של המשאית. הנתבע אישר כי הכביש בו נסע הוא כביש דו-מסלולי, הגם שנתיביו אינם מסומנים, וכי שני רכבים פרטיים יכולים לעבור בו זה לצד זה.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, שאף הדגימו בפני את התאונה, בהתחשב בראיות שהוגשו ובטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לחלק את האחריות לתאונה בין שני הנהגים.

מחד, נהג הנתבעת הוא שיצא מן החניה בנהיגה לאחור, ובמצב זה מוטלת עליו החובה לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי למנוע סיכון או פגיעה (תקנה 45 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961).

מאידך, אין להתעלם מכך שהנתבע העיד כי הוא לא נסע בנתיבו, אלא באמצע הכביש "כי יש עוד מכוניות חונות בצד ימין" (עמ' 5, ש' 28-30). כן אישר הוא כי נסע בתוך המתחם במהירות גבוהה יחסית (של 40 קמ"ש). בנוסף, לאחר שנשאל על כך, לא הכחיש הנתבע כי לאחר התאונה ירד מן המשאית, התנצל בפני נהג התובעת ואמר כי זו לו התאונה השנייה באותו שבוע (עמ' 5, ש' 1 לפרוטוקול הדיון).

לאור האמור, אני קובעת כי יש להטיל על כל אחד מן הנהגים אחריות לקרות התאונה, כשאני קובעת שעל הנתבע אחריות בשיעור של 40% ועל נהג התובעת אחריות בשיעור 60%.

אשר על כן, אני קובעת כי הנתבעים, באמצעות נתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

א. סך של 5,202 ש"ח כשסכום זה נושא ריבית והפרשי הצמדה מיום 7.9.12.

ב. סך של 1,062 ש"ח בגין עריכת חוות דעת שמאית, כשסכום זה נושא ריבית והפרשי הצמדה מיום 7.9.12.

ג. סך של 1,250 ש"ח שכר-טרחת עורך-דין.

ד. סך של 372 ש"ח אגרת משפט.

ה. סך של 350 ש"ח שכר בטלת העד כפי שנפסק בדיון.

ניתן היום, ב' ניסן תשע"ד, 02 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: